איזה מסלול מתאים למצב שלכם
אותה פגיעה החמירה
הנכות המוכרת היא אותה נכות, אבל המצב בה החמיר מאז שנקבעה הדרגה. זו בקשת החמרה.
נוספה פגיעה בגלל הנכות המוכרת
בעיה חדשה, במקום אחר בגוף או בנפש, שנגרמה בגלל הפגיעה המוכרת. זו נכות מוסבת, ובאגף השיקום הבקשה נקראת "תקנה 9".
מוכרים בפוסט-טראומה וחליתם במחלה כרונית
לפי המלצה שמשרד הביטחון קיבל ביוני 2025, בשבע מחלות מסוימות הקשר מוכר בשיעור של שליש, בלי צורך להוכיח קשר אישי.
בקשת החמרה
אפשר לבקש בדיקה מחדש בוועדה רפואית, בתנאים ובמועדים שקבע הדין, ובדרך כלל רק אחרי שחלף פרק זמן מההחלטה הקודמת. צריך תיעוד רפואי שמראה שינוי לרעה לעומת המצב שנקבע בהחלטה האחרונה. "כואב יותר" לא מספיק בלי מסמכים שמראים את השינוי.
חשוב לדעת: ועדה שבודקת מחדש בוחנת את המצב כפי שהוא היום, והבדיקה עשויה להשפיע על הקביעה. לכן מגיעים עם תמונה רפואית מלאה ועדכנית, ובודקים אותה לפני שמגישים.
נכות מוסבת: תקנה 9
פגיעה כזו לא נבדקת מעצמה. צריך להגיש בקשה ולהראות את הקשר הרפואי בינה לבין הנכות המוכרת. דוגמה כללית: פגיעה בברך שהעמיסה לאורך שנים על הגב, או כאב ממושך וטיפול תרופתי שהובילו לקושי נפשי. לכן מתחילים בשאלה הרפואית: מה הקשר, מי יכול להסביר אותו, ואילו מסמכים מראים אותו.
שבע המחלות ושיעור השליש
ועדת מומחים, שהוקמה יחד עם ארגון נכי צה"ל, המליצה להכיר בקשר סיבתי-רפואי בין פוסט-טראומה לבין שבע מחלות כרוניות: סוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם, מחלת לב איסכמית, שבץ מוחי, פיברומיאלגיה, פסוריאזיס ומחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD). משרד הביטחון קיבל את ההמלצה והודיע שיפעל ליישומה.
לפי ההמלצה, ועדה רפואית קובעת את דרגת הנכות של המחלה הנוספת, ושליש ממנה נזקף לנכות המוכרת. לפני שמגישים, בודקים מול אגף השיקום את הנוהל שחל בפועל.
ואם הקשר אצלכם גבוה משליש?
לפי ההמלצה, השליש הוא שיעור קבוע לצורכי קצבה, בלי צורך להוכיח קשר אישי. מי שסבור שהפוסט-טראומה תרמה למחלה שלו יותר מזה, יכול לבקש הכרה במסלול הרגיל. שם צריך להוכיח את הקשר, והתוצאה עשויה להיות גבוהה יותר, אבל גם נמוכה יותר. לכן בודקים את התיעוד ואת חוות הדעת לפני שבוחרים מסלול.
המידע כאן כללי ואינו ייעוץ משפטי. הכללים, התנאים והסכומים המחייבים מופיעים במקורות הרשמיים. כל מקרה נבחן לגופו, ואין בפנייה כדי להבטיח תוצאה.